חששות מ"סערה מושלמת" בשווקים

ראשית מקווה שבפן האישי אתם, בני משפחותיכם וקרוביכם לא נפגעתם מהאירועים האחרונים.
אירועי הטרור המחרידים של שהחלו ב 7-10-2023 הכניסו את מדינת ישראל לאי וודאות גבוהה מאד.
אי הוודאות הגבוהה נובעת מהבנה כי מדינת ישראל במלחמה אשר תמשך תקופה ארוכה, לא ברור אם מדובר בשבועות ארוכים חודשים או אפילו שנים, כן לא ברור האם אנחנו בדרך לפתיחת חזית נוספת בצפון, מהגדה המערבית או אפילו חזית נוספת מעומק איראן ואולי חזית כזו שתאלץ את המעצמות לעימות חזיתי נוסף על הקיים כבר בין רוסיה-אוקראינה/ארה"ב /אירופה, סין-טאיוואן/ארה"ב.
מצד שני אנחנו מדינה למודת קרבות ומלחמות ולכן ניתן להסתכל על אירועי עבר ולקחת משם תרחישים אפשריים.

אז מה קורה בכלכלה:

·       אינפלציה-
בישראל- אינפלציה שלילית בספטמבר 0.1% אשר היה מתחת לתחזיות אשר מביא את האינפלציה ל3.8%, לכאורה נתון מעודד שאנחנו בכיוון הנכון, אך הוא היסטורי וללא התחשבות במלחמה, השאלה היא לאן האינפלציה הולכת מכאן.
צד הביקוש-
ככל הנראה אנו בדרך לצמצום צריכה של צרכנים, גם בשל חוסר הוודאות אך ובעיקר בגלל שהעסקים סגורים ולא מתפקדים, באופן כללי ניתן להסיק כי עסקים יבצעו הנחות ומבצעים ובמיוחד עסקים עונתיים, כדי להפטר ממלאים ולייצר תזרים מזומנים כלשהו, כלומר גורם לירידה באינפלציה בטווח קצר.
אך אולי בדומה לקורונה, לטווח הבינוני והארוך דווקא יחלו ביקושים ערים כסוג של פיצוי אשר יזניקו מחירים ויעלו את האינפלציה בפועל.
צד ההיצע-
ככל שהמלחמה תמשך, סביר שבעיות בצד ההיצע יגברו ובדגש על שרשראות אספקה. גיוס מילואים, שהייה ממושכת בבתים ועוד עלולה להוביל למחסור בעובדים באופן כללי, מחסור בנהגים לשינוע, מחסור בעובדי חקלאות, עליית ביטוח סחורות וכו' כל אלו ידחפו את האינפלציה כלפי מעלה.

באופן כללי מלחמה ממושכת היא גורם דיפלציוני מובהק אך אין וודאות לגבי הכיוון באופן חד משמעי, כיוון שקיימים גורמים הפועלים בכיוונים הפוכים.

·       שע"ח דולר ₪-
השקל נחלש בצורה מהותית בשנה האחרונה, עקב חוסר יציבות פוליטית וחששות מהפיכה משפטית, עם פרוץ המלחמה, השקל נחלש מרמות של 3.8 ₪/דולר ונסחר מעל 4 ₪/דולר כיום, ב 2015 הייתה הפעם האחרונה שנגע ברמה זו.
באופן כללי זה ברומטר לחששות מהמשק המקומי ולאמון בו, בנק ישראל יצא במהלך חריג והודיע על מכירת 30 מיליארד דולר כדי למנוע החלשות נוספת, מהלך שבנק ישראל מעולם לא ביצע מאז פתיחת שע"ח לשוק חופשי.
באופן כללי החלשות ₪ / התחזקות $ היא גורם אינפלציוני נוסף, כי כל מוצר מיובא הופך ליקר יותר.

·      ריבית-

בשבוע האחרון יצאו מס' סקירות של בתי השקעות מקומיים ובנקים להשקעות בחו"ל עם הערכות כי בנק ישראל יוריד את הריבית בצורה חזקה על מנת לעודד את המשק, סיטי בנק דיבר על הורדה של 0.75%.
ביום שני הקרוב 23-10-2023 יפרסם בנק ישראל את הריבית במשק, לטעמי לא תהיה כאן הורדת ריבית ואם תהיה, היה תהיה מינורית וזאת בשל אי הוודאות הגבוהה והרצון לא לייצר זעזוע נוסף כעת.
רמז נוסף קיבלנו מפגישה מקצועית של המשנה לנגיד "אנדרו אביר" עם החזאים הפיננסיים, בה הרוח שיצאה מהפגישה היא רוח של יציבות וחוסר רצון לאתגר את שוק המט"ח, כלומר ייתכן שהריבית תרד בעתיד, אך בצורה מדורגת ומתונה ותלוית נתונים.

הצד הפיסקאלי הוצאות מדינה-
היתרון הגדול של מדינת ישראל הוא שבניגוד למגמה העולמית ישראל נכנסת למלחמה כאשר יחס חוב תוצר שלה נמוך, העומד על כ 60% בסוף שנת 2022.
הגירעון התקציבי צפוי לזנק בחדות עד תום השנה, על רקע השלכות מלחמת "חרבות ברזל", נוכח הצפי לירידה חדה בהכנסות הממשלה ולגידול חד בהוצאותיה, הגדלת הוצאות הממשלה הוא הכרח לטובת הפעלת הצבא במתכונת מלאה, הכוללת מילואים באופן נרחב ובנוסף לטובת תיקון ההרס והתמיכה בתושבים שנפגעו.
הבעיה בסעיף הוצ' מדינה תהיה בחוסר האפקטיביות של הסיוע וכניסת שיקולים פוליטיים סקטוריאליים אשר עלולים לגרום לגירעון גבוהה, אבדן שליטה ואמון בתקציב ובהמשך לדהירה אינפלציונית, כפי שקרה בשנת 2000-2003

·      עליית תשואות אג"ח בעולם-
אם הצרות שלנו לא מספיקות, בכתיבת שורות אלו, תשואת אג"ח ארה"ב ל 10 שנים נגעה כבר ב 5%, מהלך עליית תשואות ענק. בעולם קיים חשש עדיין מהאינפלציה וחלקו גם מהשלכות של הלחימה אצלנו העלולות לייקר סחורות, מהלך זה כמובן מוריד תאבון לסיכון ובמיוחד באפיק המנייתי, אך בנוסף הוא משפיע על הכלכלה הריאלית ובמיוחד על ריביות משכנתא לטווח ארוך בארה"ב, שמגיעות כבר ל 8% אך חשוב מכך משפיעות על שורת הוצאות המימון של כל חברה בעולם ועל הרווחיות העתידית.

תרחיש עיקרי מלחמה ממושכת-

התרחיש הסביר לטעמי כאן הוא לחימה
ממושכת, שתמשך כמה חודשים, או אפילו כמה שנים, בעוצמה כזו או אחרת ולכן הסתכלות על
סבבי לחימה אחרונים, שהעיקרי מבניהם הוא מלחמת לבנון השנייה, לטעמי לא רלוונטי.
התרחיש האחרון שמזכיר את האירוע הנוכחי הוא האינתיפאדה השנייה שהתרחשה בין השנים
2000 – 2003, לקחים כלכליים ממלחמת יום כיפור, לא רלוונטיים, כי לא ניתן להשוות את
הכלכלה בשנים אלו לכלכלה היום.

כלכלת ישראל בין השנים 2000-2003-
בין 2000-2003 נפגעה הפעילות הכלכלית כתוצאה מפעולתם של שלושה גורמים בו-זמנית: התגברות הטרור בערי ישראל, מיתון בכלכלה העולמית ושפל בתעשיית טכנולוגיית העילית ולכן לא נכון להסיק שזהו התרחיש שיקרה כעת, אך ניתן ללמוד ממנו כמה דברים.

·       מלחמה ממושכת הפוגעת בעורף מורידה את פעילות המשק, עלולה לגרום לצמיחה שלילית מהותית עליה באבטלה ולתהליך דיפלציוני.

·       החששות ממיתון עמוק יגרמו להגדלה משמעותית של הוצ' המדינה ועליה בגירעון, יש לשים לב כי יבוצע באחריות ולא כפי שקרה בשנות ה 2000 כאשר המדינה התנהלה בחוסר אחריות והובילה לאינפלציה של 6.9% בשיא,  אשר אילצה את בנק ישראל להפוך "למבוגר האחראי" שהעלה את הריבית, ל 9.1% ב יוני 2002 מריבית של  3.8% בדצמבר 2001.

קצת אופטימיות לסיכום-

·       בניגוד לחשיפות שהיו קיימות בתחילת שנות ה 2000, חסכונות ארוכי טווח של כל הגופים מוטים בצורה מהותית באפיק המנייתי לשווקי חו"ל, בנוסף גם באפיק הסולידי קיימת חשיפה לשווקי חו"ל ורכיב מט"ח הוגדל בהדרגה עקב חששות מאי יציבות פוליטית וכיום מהווה גורם מייצב, מדהים לראות כי חסכון ארוך טווח במסלול כללי כמעט ללא שינוי מתחילת החודש ומכאן שלקחי העבר יושמו ע"י מנהלי ההשקעות המקומיים.

·       היציאה מהמלחמה תלווה ברוח גבית חזקה לצמיחה מהירה בישראל.

·       הלחץ על שע"ח יקטן עקב המלחמה ובנוסף קרוב לוודאי נושא המהפכה המשפטית ירד מהפרק ויקטין חוסר וודאות, מכאן שהדולר שהיה מקום מבטחים יכול להפוך למשקולת בעתיד.

·       שוק המניות המקומי שלפני המלחמה חווה ביצועי חסר מהותיים יסגור פערי תמחור וישוב להיסחר בפרמיות ראויות יותר.

·       במשבר של שנת 2000, כאשר השוק המקומי חווה פגיעה כלכלית ב 3 חזיתות, הוא ירד כמו מדדs&p500 בארה"ב, אך דווקא מדד ת"א 125 תיקן בעוצמה ביציאה מהמשבר ומכאן שניסיונות לתזמן את השוק בלתי אפשריים.

 ביצועי מדדי מניות משנת 2000 ועד סוף 2005. מדד ת"א125/10בשחור, מדד s&p500 בכחול

מאחל לנו ימים שקטים וטובים מאלה.

כמו תמיד מוזמנים להתייעץ!

*אין במידע באתר כדי להוות תחליף לייעוץ/שיווק פנסיוני בידי יועץ/משווק פנסיוני בעל רישיון עפ"י דין המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין במידע על תשואות שהושגו בעבר כדי להצביע על תשואות שתושגנה בעתיד .התוכן

באתר/מסמך למטרות מידע בלבד ואין לראותו בשום דרך כהצעה, ייעוץ, עצה, המלצה או שכנוע לרכוש או למכור או להחזיק ניירות ערך או מוצרים פיננסים ו/או פנסיונים המתוארים במסמך זה או להתחייבות להתקשר בכל עסקה או פעילות מכל

סוג. בנוסף, תוכן באתר/מסמך זה אינו מתיימר לכלול את כל המידע הנדרש בכדי לקבל החלטת השקעה במי מן המוצרים המתוארים במסמך זה. למשקיעים שונים עשויות להיות מטרות שונות ולפיכך על כל משקיע להתאים את השקעותיו למטרותיו

ולצרכיו האישיים ואין לראות במסמך זה כתחליף לייעוץ השקעות אישי המבוסס על נסיבות אישיות ועל צרכיו המיוחדים של כל משקיע קיים או פוטנציאלי או לגרוע מחובת בדיקת נאותות של המשקיע עצמו את ההשקע