שלום לכולם.

כמעט חצי שנה לתוך שנת 2022 ונראה שזו שנה שתיזכר כשנת המהפך.

כ 14 שנים אנחנו בסביבת ריבית אפסית מלבד אפיזודות קצרות בשנת 2018 בארה"ב ו בישראל בשנת 2011.
כלכלנים קראו לתקופה זו בראשי תיבות TINA פירוש  There is no alternative ובשל חוסר הברירה התמחורים של מרבית האפיקים הכולל מניות אג"ח נדל"ן וכו' עלו בקצב מסחרר.
מעבר לכך המשברים הלכו והפכו לקצרים יותר, כיוון שהיה בטחון בבנקים המרכזיים שישמשו כרשת הגנה וסוג של "אופציית פוט".
כאשר השווקים רעדו, נגידי הבנקים היו יוצאים בהצהרות כמו "נעשה כל מה שניתן לעזור לכלכלה".
כיום, לאחר עליות ריבית של רוב הבנקים בעולם, אנחנו חוזרים לעולם שנקרא בראשי תיבות, בפי הכלכלנים TIAA
פירוש There is an alternative.
הסיבה היא אינפלציה שדוהרת בכל העולם ושוברת שיאים, בארה"ב 8.6%, בבריטניה 9%, גוש האירו 8.1%
ואף ישראל עם אינפלציה של 4.1% המצריכה פעולות של הבנק המרכזי.
כלומר רשת ההגנה של הבנקים המרכזיים נעלמה.

האינפלציה נובעת מכמה גורמים:

1. הדפסת כספים מאסיבית של בנקים מרכזיים בכל העולם, שהגיע לשיא בשנת 2020 עם משבר הקורונה.
2. בעיות בשרשראות אספקה, שבבים ורכיבים אחרים, נמלים, שינוע וכו' בשל נגיף הקורונה וכיום עדיין מושפע מסגרים בסין (צד ההיצע)
3. מלחמה באירופה ,רוסיה אוקראינה, המעלה מחירי אנרגיה וסחורות חקלאיות (צד ההיצע).
4. לחצי שכר ועליית שכר, בשל שוק עבודה הדוק הגורר עליה במשכורות שבהמשך מתגלגלת לעליית מחירים וכאן החשש הגדול מאינפלציה ספיראלית (צד הביקוש)

השאלה הנשאלת היא מה מכאן.
הנגיד בארה"ב בנאומו האחרון אמר בקולו "אין לנו או לאף אחד אחר מושג איך תראה הכלכלה בעוד שנה מהיום"

עם זאת, ננסה לתת כאן 3 תרחישים אפשריים לסיטואציה ולהסביר את השפעתם.

1. תרחיש אופטימי, חוזרים ל TINA–
   הגורמים העיקריים לעלייה באינפלציה ייעלמו ואף ירדו ואנחנו חוזרים ל TINA
   – סיום המלחמה באירופה = מחירי סחורות בירידה.
   – שחרור סגרים בסין והקלה על תנועת סחורות = שחרור שרשראות אספקה.
   – גלובליזציה חוזרת לתפקד במקסימום יעילות ומחירי כל הסחורות יורדים.
   אין אינפלציה, אין ריבית ואין אלטרנטיבה = מחירי האפיקים השונים יזנקו לשמיים.
2. תרחיש סביר "נחיתה רכה"-
   הריסון המוניטרי משפיע על צד הביקוש/צרכנים:
   – עליית הריבית משפיעה על הצריכה וגורמת ללקוחות לצרוך פחות = עליה במלאים = עצירה ו/או ירידה באינפלציה.
   – עליה קלה באבטלה = צריכה נמוכה יותר = עצירה ו/או ירידה באינפלציה.
   התמתנות אינפלציה צד ההיצע, בצורה טבעית עקב מחירי סחורות המתמתנים ואף יורדים, לאחר הגעה למחירים גבוהים מאד.
   אינפלציה מתמתנת = מאטים את קצב עליית הריבית הצפויה.
   ציפיות לריבית נמוכה = חזרה ללקיחת סיכון באפיקי ההשקעה השונים ומחירי האפיקים השונים חוזרים לכיוון חיובי.
3. תרחיש פאסימי "נחיתה קשה"-
   הריסון המוניטארי לא משפיע, כיוון שפועל על צד הביקוש (צרכנים) בעוד שבצד ההיצע (יצרנים) לא השתנו הבעיות.
   מחירי סחורות ממשיכים לעלות.
   סגרים בעיות בשרשראות אספקה ממשיכים להתקיים.
   שוק העבודה נפגע, אך המחירים ממשיכים לעלות, האינפלציה הופכת לאינפלציה ספיראלית.
   זהו תרחיש הבלהות, שנקרא סטגפלציה, עליית מחירים + מיתון ועליה באבטלה + ניסיונות לצנן את האינפלציה עם ריבית גבוהה יותר שלא צולחות.
   בפועל, תופעה זו לא מתקיימת לאורך זמן כמצב יציב אלא במדינות נחשלות, מצב זה יהיה זמני עד שיוביל לירידה באינפלציה.

תוך כדי כתיבת שורות אלו, נראה כי ציפיות השוק הן לתרחיש של "נחיתה רכה", השאלה האם התמחורים של הנכסים כיום מספיק מעניינים?

מתחילת שנת 2022 אנו רואים ניקוי אורוות בריא בחלק מהמקומות שהיו נראים בועתים או ספקולטיבים ובמיוחד ב:

• רכישה של מטבעות קיפטוגרפיים.
• הנפקות של חברות ללא מודל עסקי מבוסס וללא רווחיות.
• ירידה בתמחור מניות באופן כללי, עקב הבנה כי יש אלטרנטיבה.
• ירידת מחיר ועליה בתשואות אפיק אג"ח שהניב לפני כחצי שנה תשואות אפסיות.

בראיה היסטורית אפיק אג"ח מספק תשואות שלא נראו ב 12 שנים האחרונות, אפיק מניות בראיה רחבה, חזר לתמחור מכפילי רווח סביב הממוצע הרב שנתי ארוך הטווח.
לסיום אצטט את גלעד אלטשולר מכתבתו בגלובס 22-06-2022, למרות ביצועים לא טובים השנה, הוא אחד ממנהלי ההשקעות הטובים בישראל ושווה לשמוע את מה שיש לו להגיד.
"מי שמעדיף לשבת על הגדר ולא לקנות עכשיו, כמעט תמיד יקנה במחיר יקר יותר"

צור קשר עוד היום   עודד רדלי

ונשמח לעזור לך להגיע לשיא ולחיות את החיים שתמיד רצית