מרבית הישראלים מחזיקים במכשיר השקעה לחיסכון פנסיוני ויש להם חיסכון לגיל פרישה כמו קרן פנסיה, ביטוח מנהלים או קופת גמל. מדינת ישראל השכילה בשנת 2008 וחייבה, במסגרת צו הרחבה, כל מעסיק להפקיד לעובדיו כספים לחיסכון פנסיוני והחל משנת 2017 קיימת חובה שכזו גם על עצמאים.

הטיפול ותשומת הלב של מרבית החוסכים לגיל פרישה במוצרי החיסכון הפנסיוני שלהם לוקה בחסר בלשון המעטה ומשול לטיפול בתקלות, רובנו ניגש לטפל בתקלה כלשהי רק כאשר היא ממשית ומתחילה להשפיע עלינו.

חלק מבעלי החיסכון הפנסיוני בישראל יידרשו לטפל בתקלה שלהם לכשהיא תתרחש וזה יקרה, ככל הנראה סמוך לגיל הפרישה, כלומר בשלב מאוחר מידי. עצם הצורך לגשת ולטפל היום בנושא החיסכון הפנסיוני עלול להישמע מרתיע או מכביד וגורם לחוסכים רבים להרגיש אבודים בכל הקשור לתכנון פנסיוני.

אם כך, מהי התקלה שעלולה להתרחש בחיסכון הפנסיוני של ציבור החוסכים?

התשובה הפשוטה היא שהחיסכון שצבר החוסך לאורך שנותיו עד להגיעו לגיל פרישה פשוט לא יספיק לו לקיים את רמת החיים אותם חיי טרם פרישתו לגמלאות.

מפגש בין מציאות לדמיון

בין אם אתה צעיר שמתחיל את הצעדים הראשונים בקריירה החדשה שלך ובין אם את מנהלת ותיקה עם רצון לכבוש את הנהלת החברה, כולם פורשים מעבודה מתי שהוא. המציאות של היום מחייבת את ציבור החוסכים לדמיין את עתידם לאחר פרישה בדגש על המציאות הכלכלית והרווחה הצפויות לו.

שיעור התחלופה – שינוי ברמת חיי הפורש

שיעור התחלופה זהו היחס בין רמת ההכנסה שתהיה לחוסך עם פרישתו לגמלאות לבין ההכנסה הקיימת לו טרם הפרישה. ככל ששיעור התחלופה יהיה גבוה יותר הרי שהפגיעה ברמת ההכנסה של הפורש ביחס להכנסה שהרוויח לפני פרישתו תהיה נמוכה יותר אם בכלל וההיפך. אם כן, חלק ממטרות ויעדי החוסכים צריכים לעסוק בשיפור יחס התחלופה, כלומר הגדלה של החיסכון לגיל פרישה.

הגדלת החיסכון לגיל הפרישה – הנה כמה נקודות למחשבה

לא רק הפרשות של המעסיק

לצד החיסכון הפנסיוני שלכם, שאליו המעסיק ביחד איתכם מפריש חלק מהשכר לקרן הפנסיה, ביטוח המנהלים או קופת הגמל לחיסכון, ישנם מוצרי חיסכון נוספים המיועדים לחיסכון הכסף הפרטי והפנוי שלכם. ניתן להפקיד למכשירי השקעה שכאלה ולייעד את הכספים לגיל פרישה ובכך ליהנות מתוספת משמעותית לחסכון הפנסיוני העתידי שלכם. המדינה מעודדת חוסכים להפקיד את כספם הפרטי לחיסכון לגיל פרישה ומעניקה הטבות מס לשם כך.

הגדלת שיעורי ההפקדה של המעסיק לחיסכון הפנסיוני

שיעורי ההפקדה לשכירים בהתאם לצו ההרחבה מ 2008 מחושבים לפי אחוז מהשכר הקובע שלהם. עפ"י החוק, מעסיקים מחויבים להפריש לחיסכון הפנסיוני של העובדים מינימום של 6% חלקו של העובד לרכיב התגמולים (חיסכון), 6.5% חלקו של המעסיק לרכיב התגמולים (חיסכון) ו- 6% חלקו של המעסיק לרכיב הפיצויים. חלק מהמעסיקים מוכנים להגדיל את ההפרשות ל 7%, 7.5% ו- 8.33% בהתאמה או בתמהיל משולב.

להתחיל מוקדם

אחד היתרונות הגדולים ביותר שניתן להצביע עליו בכל פרמטר של חיסכון פיננסי הוא משך הזמן של החיסכון עצמו ולכן ככל שגיל החוסך צעיר יותר "מכפיל הגיל" שלו פועל לטובתו ובענק. הקסם שנקרא ריבית דה ריבית משפיע באופן משמעותי על צבירת החיסכון לאחר מספר שנים טובות ומכאן שכאשר מתחילים לחסוך בגיל צעיר יותר, משך הזמן מביא לצבירה כספית גבוהה יותר.

לא נוגעים בכספי הפיצויים

רכיב הפיצויים הינו מרכיב אותו ניתן למשוך לאחר סיום עבודתכם אצל המעסיק הנוכחי. אם יש לכם כספי פיצויים ממעסיקים קודמים הרי שניתן למשוך אותם או את חלקם. זה שניתן למשוך את כספי הפיצויים לא מחייב אותנו למשוך אותם, ניתן ליעד את כספי הפיצויים כרצף עד לגיל פרישה. רכיב הפיצויים מהווה כ- 40% מהחיסכון הפנסיוני שלכם (תלוי בשיעורי ההפקדות), משיכת כספי הפיצויים תגרור אובדן משמעותי מקצבת הפנסיה העתידית שלכם.